חרקים
הגדולה מבין מחלקות בעלי החיים (כ-900,000 מינים). מחלקת החרקים שייכת למערכת פרוקי הרגליים (תת-מערכת בעלי לסתות). כמו יתר פרוקי הרגלים, החרקים הם בעלי שלד חיצוני מגן (קוטיקולה), המכסה את גופם ועשוי ברובו כיטין. גופם ורגליהם פרוקים, כלומר עשויים פרקים פרקים. 
גוף החרקים נחלק באופן כללי ל-ראש, חזה ובטן. הראש נושא את מרבית איברי החישה: זוג עיני תשבץ (עיניים מורכבות) ועיניות קטנות ביניהן, מחושים ואברי החישה של גפי הפה. החזה נושא את איברי התנועה: רגליים וכנפיים. לכל החרקים 3 זוגות רגליים. הבטן נושאת את איברי הנשימה, הרבייה והעיכול. 
מחזור החיים של החרקים: רוב החרקים מטילים ביצים. מיעוטם (סוגי כנימות, למשל) משריצים ולדות חיים. חרקים בעלי גלגול חסר - הדרגות הצעירות דומות להוריהן פרט לגדלן ולחוסר כנפיים ונקראות נימפה. חרקים בעלי גלגול מלא - הדרגות הצעירות שונות מאד מהוריהן, הן בצורתן והן בהרגלי התזונה שלהן ונקראות זחל או רימה. הזחל והרימה -חסרי כנפיים. הרימה גם חסרת רגליים. רגלי הזחלים (אם קיימות) שונות מאד מרגלי הבוגרים.כדי להגיע לשלב הבוגר צריך הזחל/רימה לעבור "גלגול" - מטמורפוזה - תוך שינוי מבנה וצורה. שלב זה מתרחש בתום תקופת הגידול, תוך "תרדמה" ונקרא שלב הגולם.
קיומו של שלד חיצוני, שאינו מסוגל לגדול, יוצר קשיים בגידולו של החרק (הן בבעלי גלגול מלא והן בבעלי גלגול חסר). כדי להתגבר על הבעיה, משילים החרקים את כיסוי גופם פעמים אחדות תוך כדי תקופת גידולם, עד להיווצרות החרק הבוגר. כאשר מוכן החרק להתנשל הוא בולע אוויר או מים (אם הוא נמנה עם חרקי המים). נוצר לחץ חזק בחלק הקדמי של הגוף והמעטה החיצוני נסדק לאורך קו חולשה הנמשך לרוחב הראש ולאורך החזה והחרק נחלץ לאיטו מכיסוי הגוף הישן.
לפני התקשחות הקוטיקולה החדשה בולע החרק אוויר או מים ומתנפח עד לממדיו החדשים. מכיוון שהכיסוי החדש של הגוף הוא רך וגמיש, הוא נמתח עם גוף החרק ונשאר נפוח כל עוד לא התקשתה הקוטיקולה החדשה. אחר-כך הוא מרוקן את האוויר וגדל לאיטו עד לממדיו החדשים (מעין גידול ב"קפיצות").
לאחר התנשלויות מספר יתפתח החרק הבוגר. זאת, לאחר שיעבור תקופה כגולם (בחרקים בעלי גלגול מלא) או ללא שלב ההתגלמות (חרקים בעלי גלגול חסר). בגמר הגלגול אין רוב החרקים משילים יותר את כיסוי גופם, לכן הם אינם גדלים יותר: חיפושית קטנה לא תהיה אף פעם חיפושית גדולה.
נציגים ממחלקת החרקים אפשר למצוא ביבשה, במים ובאוויר ולהם הרגלי תזונה שונים ומגוונים: יש הניזונים מחלקי צמחים (חגבים, כנימות, זחלי פרפרים ועוד), יש הטורפים חרקים אחרים או בע"ח קטנים (ערצבים, גמלי שלמה, זחלי שפיריות ועוד) ויש הניזונים מדמם של בעלי חיים (נקבות יתושים, זבובי בקר, פשפשים). יש הניזונים מרקבובית או חומר אורגני אחר (זחלי חיפושיות הזבל, זנב-זיף, תיקנים ועוד) ויש החיים כטפילים על חרקים אחרים (צרעות , זבובים ועוד).
דוגמה מיוחדת של שיתוף פעולה בין צמחים לחרקים נמצא בתהליך ההאבקה. יש חרקים הניזונים רק מצוף ואבקת פרחים ובמהלך חיפוש אחר מזון - הם נותנים "שירותי האבקה" לצמחים (דבורים, פרפרים בוגרים, חיפושיות ועוד). במהלך האבולוציה נוצרו פרחים המתאימים לחרקים מסוימים ולהפך.מושגים לעיון נוסף:
