גומא צמחי גדות ומים עשבוניים, גדולים, רב-שנתיים השייכים למשפחת הגמאיים - Cyperaceae. לסוג גומא שייכים כ- 700 מינים בעלי תפוצה כלל-עולמית. חלקם צומחים בר בארץ, חלקם נחשבים לעשבים רעים מבין הקשים ביותר להדברה ומינים אחדים אף הוכנסו כצמחי תרבות. העלים נדניים ודומים מאד לעלי דגניים. הקנים (הגבעולים) הם לרוב משולשים ואטומים. הפרחים - שיבוליות מרובות פרחים, הערוכות בתפרחות סוכך צפוף לעתים דמוי קרקפת. הפרחים דו-מיניים ומלווים בחפה דמוי מוץ או גלומה. המאבקים נישאים על זירים חופשיים ועמוד העלי מסועף ל2-3 צלקות. ההאבקה מתבצעת על ידי הרוח. הריבוי - מזרעים או מקני שורש. לגומא הפקעים (עשב רע), יש לאורך קני השורש הדקים גם פקעות קטנות המסייעות להתחדשותו ולהפצתו בשדות ולכן קשה מאד להיפטר ממנו. המין הידוע והמשמש גם לנוי הוא גומא הפפירוס, שתפוצתו בעיקר באפריקה הטרופית. במצרים העתיקה, שימשה ליבת הקנה של גומא הפפירוס ליצירת נייר, עליו נכתבו מגילות הפפירוס הידועות שנשמרו עד ימינו בתנאי אקלים יבש. גומא הפפירוס גדל בר בארץ רק במספר ביצות בשפלה ובחולה. מגבעולים ועלים של מיני פפירוס שונים, קולעים מחצלות וסלים. הגומא התרבותי הוא צמח נוי הגדל בביצות בגושים גדולים וגבוהים.