ער אציל עץ, או שיח דו-ביתי ירוק עד ממשפחת עריים (Lauraceae). בן משפחה ידוע הוא האבוקדו. עלי הער דמויי ביצה, צבעם ירוק כהה ושפתם, לרוב, גלונית. העלים נוקשים (גלדניים) למגע יד, נשברים בקלות ומדיפים ריח אופייני. הפריחה - ממרץ עד יוני בתפרחות דמויות סוכך. הפרחים חד-מיניים, צהבהבים, נישאים על עוקצים ומלווים בחפים. הפרי - ענבה ארגמנית - שחורה, כמעט כדורית. מוצאו של הער האציל הוא ים-תיכוני והוא גדל בצפון הארץ כצמח בר בחורשים לחים, אך גם כצמח נוי, בשל הנוחות בעיצובו ובשל היותו צמח היוצר צל. הוא רגיש לקרה ולמחסור במים ודורש קרקע קלה ומנוקזת. מעדיף לגדול בצל חלקי. הריבוי אפשרי מזרעים או מייחורים הנלקחים מנצרים צעירים. השתרשות הייחור אורכת בין 6 ל- 9 חודשים. העלים נאספים (במשך כל השנה) ומיובשים תחת מכבש קל על מנת למנוע הסתלסלותם. בצורתם היבשה משמשים עלי הער ופירותיו כתבלין המכונה "עלי דפנה". השם דפנה מקורו במיתולוגיה היוונית ואכן הצמח היה בשימוש היוונים והרומאים ומוזכר גם בתלמוד הבבלי. עלי דפנה משמשים לתיבול מאכלי בשר, דגים, ירקות וחמוצים. כמוכן נוהגים לשימם בין תאנים מיובשות על מנת להרחיק מזיקים. ברפואה העממית משתמשים בעלי ער להרחקת טפילי מעיים, לטיהור האוויר לטיפול בכאבי אוזניים ועוד. ניתן להפיק שמן אתרי מהעלים ומהפירות. בשמן האתרי מוצאים מרכיבים כגון גרניול, צינאול ועוד שמן זה ידוע כבעל תכונות ממריצות ונרקוטיות (בשימוש וטרינרי) ומשמש גם לריפוי כאבים ראומטיים, כאבי פרקים, ריפוי מחלות עצביות ולבישום סבון. מהפירות מפיקים גם לאורוסטארין (חומר מוצא לחומצה לאורית) ולאורין (ע"י מיצוי אלכוהולי).